בגדים ושקיות

בגדים ושקיות. בגדים ושקיות. 

זאת הייתה התפאורה שליוותה אותי בחודש האחרון. 

וזה לא נגמר. 

אני יכולה לומר בכנות, שלא הערכתי נכון את גודל הפרוייקט. ובדיעבד טוב שכך, אחרת כל מה שקרה לא היה קורה...

הנה התקציר - ציפיות מול מציאות:

השלל - אחרי שהבאתי מסבתא את השקיות מצאתי את עצמי די מהר מוקפת בהרים של בגדים. ביקור שני אצלה חשף עוד ועוד שקיות וגם שמועות על מסתור נוסף, בקומה העליונה. עכשיו נותר לי רק לקוות שבאמת לא נשארו שם בגדים.

המיון - מלאכת המיון הכה אהובה התגלתה כחסרת היתרון המרכזי שלה - סידור המחשבות. זה היה כמעט בלתי אפשרי מול הכמויות המטורפות ואני יכולה לקבוע בוודאות שעומס הפריטים האלה הקשה עלי להתפקס ולתקתק עניינים כמו שאני עושה בדרך כלל. 

פרסום המכירה - נתקלנו בשלל תגובות, מהאוהדות ביותר ועד הלא אוהדות ביותר... הכי קשה היה להסביר את איכות הפריטים שאספנו ושאלו לא "שאריות" ביגוד של הילדים אלא פריטים מקסימים שמחפשים ילדים שילבשו אותם. 

המכירה עצמה - הבית התמלא בנשים שיודעות להעריך בגדים, ובילדים שלמדו דבר או שניים על "קיימות". וזה היה כיף, לשמח אותם, ולתת לשמחה שלהם למלא אותי. 

הבוקר שאחרי - בניגוד למכירה הקודמת (שהשאריות ממנה קיבלו מקום של כבוד בחדר האורחים שלי, עד למכירה הבאה) חשוב לי שהבגדים יגיעו לילדים שילבשו אותם. אז השקיות מחכות יפה לפיזור - כתומות לתרומה, אדומות לגן של הקטן, ירוקות לחלוקה במשפחה המורחבת, ורודות לחברות... 

****

ולסיכום, אז כן, היה מאתגר, אבל היה שווה. 

תודה גדולה לחברות המקסימות שהיו שותפות לכל זה.

והפרוייקט הבא...? אל דאגה, כבר יצא לדרך (-;